מרדכי ואח' נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ

החלטה

בקשה מטעם הנתבעת להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת וועדת הערר שליד המוסד לבטוח לאומי (להלן: "המל"ל") בהתאם לסעיף 6 ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, (להלן: "חוק הפלת"ד").

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

התובע יליד 1951, נהג מונית במקצועו, נפגע בתאונת דרכים ביום 24/5/2005.

ביום התאונה ובעקבותיה ניגש התובע לקופ"ח מאוחדת, שם נעשו לו צילומים. לטענת התובע, הוא סבל במשך מספר חודשים מכאבים בלתי נסבלים; במקרה מסוים הוא התמוטט על רצפת הבית; הוזמן אמבולנס שלקח אותו לבי"ח שערי צדק, שם אושפז ועבר ניתוח. התאונה הוכרה כתאונת עבודה ע"י המל"ל.

ביום 11/9/2007 נבדק התובע ע"י ועדה רפואית של המל"ל אשר קבעה כי נותרה לתובע נכות צמיתה בתחום האורטופדיה בשיעור 15% לפי סעיף 37 (7) בין א' ל- ב' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן : " התוספת לתקנות"), בגין הגבלה בתנועות בעמוד השדרה המותני.

התובע הגיש ערר על קביעת הוועדה הרפואית. הוועדה הרפואית לעררים בדקה את התובע וקבעה כי נותרה לו נכות צמיתה בתחום הנוירולוגיה בשיעור 10%, לפי סעיף 32 (3) (II) לתוספת לתקנות, בגין פגיעה עצבית בירך ימין. זאת בנוסף לנכות האורטופדית בשיעור 15% שנקבעו ע"י הוועדה הראשונה. סה"כ הנכות המשוקללת של התובע על פי ועדות העררים – 23.5%.

לטענת הנתבעת, קביעת הוועדה שגויה לחלוטין, וזאת לנוכח השימוש המצטבר שעשתה בסעיפים 37 (7) (א-ב) ובסעיף 32(3) (II) לתוספת לתקנות.

הנימוק השני שמעלה הנתבעת, נעוץ בכך שהחלטת וועדת המל"ל ניתנה מבלי שעמדו בפני הוועדה עובדות רלבנטיות חשובות בענין עברו הרפואי של התובע. לטענת הנתבעת, עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה שלא עמדו לפני הוועדה מסמכים רפואיים מעברו הרפואי העשיר של התובע.

נימוק נוסף שהנתבעת מעלה, נעוץ בכך שהוועדה הסתמכה בקביעתה על חוות דעת אסורה של פרופ' ארגוב שהוגשה לפניה מטעם התובע.

מנגד, טוען התובע כי הנתבעת היתה מודעת לכך שההליך מתנהל בהתאם לסעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד, ולפיכך אילו רצתה לתקן ממצאי הוועדה, היה עליה לפנות למל"ל, לצרף חומר רפואי על מצב רפואי קודם של התובע ולהעלות טענותיה כנגד ההליך, דבר שלא עשתה, ועל כן, היא אינה יכולה להיבנות ממחדליה.

התובע ממשיך וטוען כי: הנתבעת לא הצביעה על נימוקים מיוחדים וחריגים שמצדיקים להתיר לה להביא ראיות לסתור; בקשת הנתבעת הוגשה באיחור של כשנתיים ויש בה אף כדי להעיד על חוסר תום לב מצד הנתבעת; בתיק הוגשו כבר תחשיבי נזק והוא נקבע לדיון הוכחות שבוטל עקב חלופי שופטים; החומר הרפואי שהנתבעת מציגה בענין עברו הרפואי של התובע הינו מינורי, אינו חד משמעי ואין בו כדי להשפיע או לשכנע כי אכן היה לתובע מצב קודם מלפני התאונה, אשר היה בו כדי לשנות את דעתה של הוועדה הרפואית; אין לומר שהוועדה הרפואית הסתמכה אך ורק על מכתבו של פרופ' ארגוב; טענת הנתבעת בדבר חפיפה בין תקנות המל"ל בקביעת הוועדה, שגויה ואף מטעה.

דיון ומסקנות

על-פי הפסיקה, ככלל, מתן היתר להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל נעשה בנסיבות חריגות ויוצאות דופן (ראו: בר"ע 721/85 סלע נ' פתייה, פד"י ל"ט (4) 839 ). בין המקרים שבהם ניתן היתר להביא ראיות לסתור היה מקרה שבו נפל פגם מהותי בהחלטת ועדת המל"ל (ר"ע 634/85 עודה נ' רותם, פד"י ל"ט (4) 505).

לדעתי, צירופם של הנימוקים שהוצגו על ידי הנתבעת יחדיו, מצדיק בנסיבות המקרה מתן היתר להבאת ראיות לסתור על פי סעיף 6 ב'.

הנתבעת צירפה לבקשה תיעוד רפואי שממנו עולה לכאורה כי התובע התלונן על כאבים בכתף ובגב עובר לתאונה במספר הזדמנויות (ראו מסמכים רפואיים מיום 27/8/2000, מיום 17/9/2000, מיום 13/8/2000 ומיום 3/10/2000). אין מחלוקת שמסמכים רפואיים אלה לא הוצגו בפני ועדות המל"ל.

מהפסיקה עולה כי בית המשפט התיר להביא ראיות לסתור במקרה שבו לא היו בפני הוועדה הרפואית עובדות רלבנטיות חשובות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע עובר לתאונה, שלו היו בפניה בוודאי היו מביאים לתוצאה שונה (השוו: ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי בע"מ נ' טיארה עבד אלאחמד, פד"י מה (4) 77).

זאת ועוד, התובע הגיש בפני הוועדה מכתב מפרופ' זהר ארגוב, שנרשם בו: "נבדק היום על ידי לבקשתכם. יש לו ללא כל ספק פגיעה נוירולוגית המתבטאת ב... הפגיעה הזו מתקשרת היטב לאחר הניתוח שלו... הנכות המוערכת על ידי מותאמת לסעיף 32 – 6- א - I בינונית 10%".

מכתבו של פרופ' ארגוב כולל סממנים מובהקים של חוות דעת האסורה להמצאה בפני מומחה מטעם בית משפט שמתמנה במסגרת הליך ע"פ סעיף 6א לחוק הפלת"ד.

מהפסיקה עולה כי, הצגת חוו"ד רפואית מטעם התובע בפני הוועדה הרפואית יש בה טעם לפגם ומעניקה לתובע יתרון על פני הנתבעת, הנשלל ממנו מקום שהדיון מתנהל במסגרת סעיף 6 א' לחוק הפלת"ד; פעולה זו אף אינה מתיישבת עם התכלית התחיקתית ביסוד סעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד (ראו: המרצה 534/93, ת"א (ב"ש) 405/87 חסון נ' רטנר ואח' ;בר"ע (ב"ש) 50208/96 מליק איסק נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ.